פסק-דין בתיק פש"ר 203/02

 עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 68', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חוב מוצהר בסך 2,704,071 ש"ח לנושה אחד. ביום 3.4.01 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של  500  ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשה כנגד החייב תביעת חוב אחת בסך כולל של   4,966,886  ש"ח.

לדברי החייב נפתח נגדו  תיק הוצל"פ אחד, ולא נערכה לו חקירת יכולת.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך הנושה לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב לאסיפה אחת, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

א. החייב הצהיר כי בשנת 94' חתם כמנהל חברת ביבלוס טקסטיל (1993) בע"מ (להלן: החברה), על כתב ערבות לזכות בנק דיסקונט, לשם הבטחת החזרי חובותיה של החברה. הוא נתבע בגין ערבותו זו, למרות שהפסדי החברה נגרמו לאחר שנותק הקשר בינו לבין החברה, שעברה לניהולם של אחרים. לדבריו, בעת חתימת הערבות היה בן 24 בלבד ולא הבין את משמעות החתימה.

3.       הכנ"ר מתנגד מאז 02' לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

החקירה בעניינו של החייב העלתה מספר תמיהות.

א. החייב רשום כמנהל חברת "דנן סטייל בע"מ (להלן: חברת סטייל), אשר נרשמה בשנת 93' ומוגדרת כפעילה, וחתם בשמו ובשם חברת סטייל על ערבות בלתי מוגבלת לחברה השנייה שהיתה בניהולו. ביום 18.11.01 ניתן פסק דין בביהמ"ש המחוזי בחיפה, על פיו חויב לשלם לבנק דיסקונט סך של 815,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 94'. החייב לא ערער על פסק הדין כי טען שהוא נעדר יכולת כספית לעשות כן, קיבל ייעוץ שלא לערער, וממילא אין הבדל בין חוב של 3,000,000 ש"ח ל- 1,500,000 ש"ח.

ב. החייב דיווח על תיק אחד בלבד, והתברר כי נפתחו נגדו 3 תיקי הוצל"פ, שאחד מהם בגין חוב למס הכנסה.

ג. החייב נזקק להלוואות בשוק האפור בסדר גודל של 70,000 ש"ח, ולא נתן הסבר מדוע נזקק להן. 

ד. החייב לא שיתף פעולה במסגרת הליך הפש"ר, בכך שלא הציג מסמכים שנתבקש להציג.

ה. החייב ערך הסכם מזונות עם אשתו, העובדת בחנות בבעלות אחיו מאז 98', חנות בה עובד החייב לדבריו מאז 96'. הסכם המזונות מגלם בחובו אפשרות להברחת נכסים, כדוגמת רכב הרנו שנרכש על ידי אשת החייב.

ו. מתדפיס העו"ש לשנים 00'-01' עולה כי תנועת הכספים בחשבון ומסגרת האשראי אינם תואמים הגדרת חייב עצמו כשכיר המשתכר 5,000 ש"ח נטו.

ז. החייב לא הציג דוחות מבוקרים של שתי החברות אותן ניהל, על אף שטען כי הדוחות הם ברשות רואה החשבון שלו ואין לו בעיה להציגם. הוא אף לא הציג בפני הכנ"ר הסכמים למכירת החברה וזיכיון חנות שניהל.

ח. החייב מסר לכנ"ר נתונים סותרים בדבר מועד פיטוריו על ידי אחיו.

4.       לאחר שהוגשה חוות הדעת של הכנ"ר המציא החייב מסמכים לכנ"ר, והכנ"ר הגיש חוות דעת משלימה, במסגרתה חזר על עמדתו ואף הוסיף לה נימוקים נוספים:

א. מעיון בדפי החשבון של החייב בבנק המזרחי בתקופה של כשלושה חודשים לפני בקשתו לצו כינוס, העביר החייב סכום של כ-170,000 ש"ח לחברת "ריי מילנו בע"מ" השייכת לאחיו, ואשר הוא מועסק בה לטענתו כשכיר.